הורים/תלמידים כותבים

 

לכבוד סנסאיי סהר טלמור,

סנסאיי יקר,

הגעתי לאייקידו בגיל 6
חסר ידע, נסיון ובטחון עצמי. היום, לאחר 7 שנים של  התמדה והשקעה צברתי
ניסיון, משמעת עצמית אורח חיים בריא ודרך ארץ.
כיום אני כמעט בן 13 כבר עוזר מאמן ומנסה להעביר הלאה
את כל הידע המקצועיות האהבה והתמיכה שקבלתי מסנסאיי סהר טלמור.
אנחנו ההורים מבקשים להגיד תודה על התמיכה, על העידוד, על זה שאמרת, הראית והוכחת לכולנו שניתן וצריך רק לרצות !
אמרת והתכוונת  "מי שלא מאמין בעצמו אף אחד לא יאמין בו" !
תודה על החום, על האכפתיות על הדאגה על המסירות, על השיעורים שתרמת מזמנך החופשי, על העזרה מחוץ למסגרת השיעור, תודה על הנתינה והשקט שבך.

 

שמחים ליהנות ממך שנה נוספת
שלך,
תומר גנית ועמרי ברונשטיין

 

 ___________________________________________________

שלום שמי סער קן ואני מתאמן אצל סנסאי סהר טלמור כבר  שנים 6, ועכשיו אני  עומד לפני גיוס לצה"ל,תקופה משמעותית וחשובה, שתהיה קלה יותר גם בזכות האימונים. התחלתי להתאמן באייקידו בשנת 2006,הייתי אז ילד בן 12 ביישן ומופנם שלא עסק בשום פעילות ספורטיבית. הגעתי לאימון הראשון, והכל נראה לי מוזר, קשה, מעבר ליכולותי, אבל משהו בכל זאת ואולי בגלל זה, גרם לי להישאר ולהמשיך להתאמן. במהלך התקופה הכרתי אומנויות לחימה נוספות כמו, קיק בוקס, ג'יאוגיטסו ברזילאי, MMA והגנה עצמית. הייתי מגיע לכל אימון גם כשהיו הרבה תלמידים על המזרון, וגם כשהייתי היחיד. התמדה, לדעתי, היא הדבר הכי חשוב באומנויות לחימה ובכל דבר בכלל. לאחר תקופת אימון של כ3 שנים סנסאיי סהר הציע לי לבוא לעזור לו לאמן את קבוצות הילדים.

 בהתחלה הייתי מגיע רק ביום אימון אחד בשבוע, ורוב הזמן הייתי מסתכל מהצד, ועוזר בתיקון טעויות של הילדים תוך כדי תרגול.לאחר זמן מה הגעתי פעמיים בשבוע, והתחלתי להעביר חימום באופן עצמאי כשסנסאיי סהר תמיד דאג להעביר ביקורת בונה ונקודות לשיפור עצמי. הדבר תרם לי מאוד ליכולת הביטוי שלי, לביטחון העצמי, שליטה וניהול קבוצה ומערך אימון ועוד. אחרי שנה שבה עזרתי לאמן, נשלחתי ע"י סנסאי סהר, לקורס מדריכים מטעם ווינגייט בו למדתי גם תכנים עיוניים וגם תכנים מעשיים.הקורס תרם לי רבות, ולצורה שבה אני מסוגל להעביר אימון, מתחילתו ועד סופו, כיום, וגם לצורה שבה אני מתאמן וליכולת לראות דברים מזוויות ראיה נוספת.

במהלך תקופת האימונים הייתי פעיל גם בתכנון אירועים שנתיים ותחרויות. נהנתי מאוד להיות חלק מהקמה של אירועים אלו. אחד הרגעים המרגשים היו כאשר במהלך אירוע שנתי, העניק לי סנסאי סהר חגורה שחורה. זאת הייתה הפתעה גמורה שלא הייתה בתכנון המקורי של האירוע, כולם מסביבי ידעו חוץ ממני.

במהלך תקופת האימון היו לי הרבה אתגרים, בהתחלה בעיקר פיזיים, כמו קשיים בביצוע החימום המתיש או טכניקות מסויימות, ואחרי זה הרצון ללמוד עוד משהו חדש כשהיינו חוזרים על הבסיס ועל טכניקות מוכרות. היום אני יודע שזה רק לטובתי ושהבסיס הוא הדבר החשוב ביותר בטכניקה, וגם אם היה נדמה לי שאני יודע את הטכניקה באופן מושלם, למדתי עוד דגש ועוד פרט ששיפר את היעילות ואת צורת הטכניקה.

 

אני שמח שזכיתי להיות חלק מ"משפחת שי-דו-קאן", ללמוד דברים חדשים, לעמוד באתגרים, לרכוש יכולות חדשות, ולהכיר אנשים מדהימים.

 _________________________________________________

הורים של יונתן בוצקובסקי

בנינו יונתן מתאמן בבית ספר לאייקידו שי דו קאן כבר למלא משלוש שנים והרגשנו לנכון לשתף אתכם בתחושותינו כהורים.

סהר טלמור המורה שם דגש על הפיתוח היכולת להפיק את המקסימום מכל אימון.במשך שלוש שנים הוא מכשיר את בנינו ועוד ילדים רבים לפתח יכולות לחימה גבוההות יחד עם אומץ ושליטה באגרסיות ואלימות.

מעבר למתן טכניקות להגנה עצמית מקבלים ילדים חינוך של הנפש הצעירה ועוברים תהליך מקסים שבסופו יוצאים חזקים,אמיצים,ערכיים ועצמאיים.

יונתן התחיל  להתאמן בגיל 5 ונזרק למים של אייקידו. עם הזמן בזכות מורה מסור למד יונתן לשחות ואף שיפר את סיגנון התנועה,רכש כושר גופני מצויין ואומץ רב.

בנוסף הילד לומד להיות איש חזק וישר,לעבוד קשה,לכבד את האחר,להתמודד עם קשיים ופחדים,לא לעקוף,לא להתחמק אלה לעבוד עם הקושי,להתמיד ולנצח.

לא פחות חשוב שהמורה מלמד את התלמידים לווסת את הכעס ולהפנות את האנרגיות לכוון בונה ומחשל. 

ממליצים בחום הורים של יונתן בוצקובסקי

 

 ____________________________________________________________

הורים של אורן אברבנל

לסהר היקר

פתיחתה של שנת 2012 רוצים אנו למצוא את המילים הנכונות להביע את הערכתנו ותודתנו על העבודה המופלאה שאתה עושה עם בננו אורן.

קיבלת את אורן לחוג שלך עוד כשהיה במתנ"ס בקריתראשון ואורןהיה ילד צעיר בקושי בן 8.

שאלנו במעט חוסר אמון אם תהיה מוכן לאמן אותו עם כל מגבלותיו שהקשה מכולן הינה חרשותו,  אורן אינו שומע אף צליל וגם אינו מדבר – התקשורת היחידה שלו הינה שפת סימנים.

כבר אז ניכר היה עליך שאתה אוהב אתגרים ובצניעותך האופיינית אמרת "ננסה".

תחילה הגיע אורן רק פעם בשבוע לאימונים – היה ילד מאוד חלש באותם ימים  גם כתוצאה מטונוס שרירים נמוך המלווה בבעית שווי משקל אופיינית לחוסר השמיעה.  בתקופה מאוד קצרה ראינו איך אורן מתחיל להתחזק ובעיקר מתחיל לקבל בטחון עצמי.

היום אורן כמעט בן 15 – מגיע בעקביות ובהתמדה לכל אימון, פעמיים ואף שלוש פעמים בשבוע.

לנגד עיננו צמח נער חסון, עם שרירים חזקים ועם נחישות. בעל בטחון עצמי ויחד עם זאת רגיש ומודע לגבולות הכח שלו.

בזכותך פיתח עצמאות ויכולת לתקשר עם סביבה שומעת גם אם לא בדיבור רגיל הוא מוצא את הדרך לרכוש לו חברים.

בזכותו אתה והמתאמנים האחרים זכיתם להכרות עם עולם החרשים ואף למדתם כמה וכמה סימנים, אך חשוב מכל הוא שלמדו כולם לכבד את השונה ולקבל בתמורה ערכים חברתיים וחינוכיים שילוו את הצעירים לכל החיים.

מה שנראה win-win situation .

אורן אמור להבחן בתקופה הקרובה לקבלת חגורה כחולה והשמיים הם הגבול מבחינתו. אנו כל כך סומכים עליו שבכל אשר יפנה גם אנו נרגיש לגביו שהשמיים הם הגבול כי הוא למד במסגרת האימונים מה הם התמדה, נחישות, רצינות, עבודה קשה, כבוד ועוד ערכים שילוו אותו לכל אורך הדרך.

מודים לך על הדרך שעשית יחד איתנו ואיתו ומאחלים המשך עשייה פוריה ומוצלחת.

רותי ורוני אברבנאל

 _____________________________________________________________

‏ ג' שבט תשע"ב

יום שישי 27 ינואר 2012

                         הנדון:מכתב הערכה  סהר טלמור ממשפחת מאמיה

  1. 1.      סהר טלמור-סנסיי מלווה את ילדינו עידו ואלמוג  מאמיה מזה  כ-6 שנים באימוני האייקידו בבית ספר לאומנויות לחימה-אייקידו יושינקאן במתנ"ס  גולדה בחולון  ,במחנות הקיץ ,בטורנירים השונים ובאירועים  בהם הוצגו אומנויות קרב בשילוב ילדינו.
  2. 2.      סהר מגלה רגישות לילדים ומתגלה כאבא גדול אוהב ,תומך ודואג ומתקשר להורים ומארגן מפגשי הורים .
  3. 3.      מאוד הלהיב אותנו רשימת הערכים שהינם נר לרגלי לוחם האיקידו שתלויים בבתי הספר שלך .
  4. 4.      הקנית לילדים הרכים אשנב רך ,נעים וסימפטי ויחד עם זאת גם מאתגר, לעולם אומנויות  הלחימה והינך מעצב את אופים כלוחמים  לסביבה אוהבת ותומכת ובעלת ערכים שהינם נר לרגליך.
  5. 5.      חרטת בלב הילדים את נושא ההגנה העצמית  תוך מתן כבוד למבוגרים   וכבוד  לזולת וכיבוד הורים ומורים.
  6. 6.       יש לציין את ההשקעה המרובה בילדים בשיפור כושרם הגופני ,הקפדה על חיזוק בריאותם הפיסית והנפשית .
  7. 7.      לבסוף הננו מודים לסהר טלמור-סנסיי על ההתמדה ההשקעה בילדינו ובעיצובם כמתבגרים צעירים ולוחמי אייקדו, תוך מתן כבוד לזולת והקנית ערכים שהינם אבן יסוד בחברה.

                                                                                                                         בברכה:

                                                                                                      משפחת מאמיה

                                                                                                       יעקב ואורלי עידו

                                                                                                       אלמוג שיר ומשה.

 ______________________________________________________________

הורים של לירון טיומקין

שילוב בין התענוג לבין התועלת

שלום לסנסיי סהר טלמור ולכולם: המדריכים, העוזרים, המתאמנים, הילדים וההורים! אולי, להורים אפילו קצת יותר מאחרים. כי דווקא עלינו מוטלת ההחלטה הקשה והחשובה לגבי דרך בחיים שהילד (או הילדה) שלכם יבחר (או תבחר). הבן שלי, לירון, מתאמן בשי-דו-קאן מאז 2006. והעובדה הזאת כבר מדברת בעד עצמה! אני מודה מאוד לסנסיי סהר טלמור, למדריכים בדוג'ו ולעוזרים שלו, לכל האנשים הקשורים באקדמיה – על כל הדברים הטובים שהילד שלי קיבל במהלך שנים אלו ועל כל מה שהוא ממשיך לקבל היום.מזווית ראיה שלי, זווית הראיה של הורה, אני רואה ומשוכנע שהשתתפות של בני לירון בשי-דו-קאן –  היא גם מזל, גם הצלחה וגם השג גדול!  למה זה מזל? כי התמזל לנו למצוא לבננו לירון מסגרת אהובה לו, איתה הוא גודל ומתפתח החל כיתה א' כבר שנים רבות. כמו שהילדים של היום אומרים: "אני מזליסט!" למה זאת הצלחה?כי הצלחנו להשיג אחד מהדברים הרצויים לכולם (מצד אחד) והנדירים בחיים (מצד אחר). הצלחנו לשלוב בין התענוג לבין התועלת! האם תאמינו לי שזה בדיוק מה שקורה עם הבן שלי "באימוני אייקידו" שלו? הוא גם נענה וגם לומד!  למה זה השג?כי בכל אימון, בכל אירוע לירון ב"ה משיג יותר ויותר בריאות, יותר ויותר כושר גופני, יותר ויותר אישיות יותר ויותר יופי, פנימי וחיצוני. מה טוב שאז, בשנת 2006 במקרה פגשתי אותך, סנסיי, במסדרון מרכז כהילתי קריית ראשון! באמת, שום דבר לא קוראה בחיים באופן מקרי… איגור טיומקין,אבא של לירון (יליד שנת 2000, חגורה ירוקה-כחולה) 

בכבוד רב, איגור טיומקין

 ______________________________________________________________

שמי עידן סוסנובסקי , אני בן 7 לומד בכיתה ב'3.

כל יום שלישי וחמישי אני הולך לחוג אייקידו -אומנויות לחימה יפנית  בהיכל הספורט "גולדה".

בחוג אני מתאמן כדי להיות חזק ולהגן על עצמי וגופי.

למאמן שלי קוראים סהר,אני מקווה שיום אחד אני אהיה חזק כמוהו.

לסהר יש חגורה שחורה ולי חגורה עם פס צהוב–כתום.אם אני אתאמן הרבה אוכל להגיע גם לחגורה שחורה.

ביום שישי 5.6.2010 התקיים טורניר של אייקידו באולם של היכל הספורט "גולדה" ואני השתתפתי בו.

זכיתי במקום שני,זה לא נורא ,בפעם הבאה אשתדל יותר ואצליח לזכות בגביע.

 ______________________________________________________________

גבריאל

אופק, אראיל, דר ואמיר

אופק, אראיל, דר ואמיר – 2